בחזרה לתלם

זהו,עונת הנדידה הסתיימה.הדרכתי קבוצות שונות ומגוונות,הכרתי אנשים מרקתים שהצליחו להעשיר לי הידע על תחומים שונים.ראיתי מקומות מוכרים יותר ופחות מהמדינה הזאת שמפתיעה תמיד,לטוב ולרע -רומניה.

חזרתי אחרי ההפסקה הזאת עם תמונות וסיפורים שתראו ותקראו בכתבות הבאות.מקווה שיהיה מעניין,מזמין ומעל הכל ישפוך אור חדש,מרענן על הארץ הזאת.

אדם וטבע אינם תמיד-או לאו דווקה-בהרמוניה.התנגשויות,נצחונות,מלחמות שווא..לכן הסונטה שלנו לא נשמעת תמיד יפה ומרגיעה.נראה איך האדם ידע לסמן את מקומו לפעמים בענווה ולפעמים בהתנשאות וחמדנות.נראה איך שיטת ממשל הצליחה לקעקע ולכער תצורות הנוף והאנשים שעליהם היו אחריים.

אחרי ההתכווננות הקצרה הזאת,נתחיל....

גלויות מטיול

הייתי 10 ימים עם קבוצה בדרכים וחזרתי עם תמונות מכמה מהמקומות היפים ברומניה.הפעם אין תמונות עם בתים, אלה רק נוף -שלג, יער,נחל,אגם ....וגם חסידות!

נתחיל עם תמונות שצילמתי מהרכבל שמחבר את Balea Cascada לBalea Lac.

כאן למלה נראה העמק קרחוני.

כאשר הגעתי למלה הכל היה שומם ומושלג.

 אגם באלאה שנוצר בתוך קרקס קרחוני היה קפוא אך המים בצבע תכלת נראים מתחת לשלג.

רומניה היא נקודה חשובה במסלול הנדידה של הציפורים.לחסידות יש "בית" באזור טרנסילבניה בקו אופקי בין בראשוב לסיביו.נופם של חרבה מהכפרים הגרמנים מתעשר עם קני חסידות ואפשר לראות משפחות שלמות-הורים וגוזלים.תושבי הכפר דואגים לחסידות, כך שבצמרות עמודי החשמל שמים קש.

ברומניה יש כמה אגמי סכר מפורסמים: Bicaz,Vidraru.Portile de Fier.סכר Zetea נמצא על הנהר טארנבה מרה באזור הרגיטה, בדרך המחברת את אודורהי לג'ורג'ני.מדובר על אחד המקומות היפים ברומניה,שמשלב טבע עם עבודת יד אדם.

אחד מהאזורים היפים ליד בראן נקרא Cheile Gradistei.האזור מתויר באופן מדוד ולא פולשני.יש חרבה מאוד אפשרויות לינה.

בעקבות של ינקו בבוקרשט חלק ב'

תלויה בין מערב למזרח, בין השלווה הכפרית לבין השאיפה לעיר גדולה, בוקרשט שבין שתי מלחמות עולם היא עיר של ניגודים. המורשת של המזרח מתמזגת כאן עם הרבגוניות הסגנונית של פריז הקטנה.האדריכל לה קורבוזיה רשם ב 1911 שלעיר יש חושניות "עיקשת" ש"בכל יום יש חג" ומעל הכל "לאדריכלות, כמו לחיים לא מתייחסים ברצינות"

המודרניזציה החזותית של העיר החלה עם הופעתו של הסגנון האר-דקו.הסגנון היה מתאים לעיר: עכשוויות מתונה, לבביות וחינניות.

מרצ'ל ינקו אינו משמש באר-נובו כסגנון בפני עצמו אלא מגיע אליו דרך ההשראה המצטעצעת שלו.הוא הופך אלמנטים מבניים שימושים לאלמנטים עטורים: עיגול הפינות או חפיפה בין מישורי הבנייה.

יחודו הגאוני של ינקו נובע מהאופן הטבעי שבו הוא משלב בשפה האמנותית שלו את הישגי האוונגרד של תחילת מאה ה 20 : שבירת כל המוסכמות באומנויות החזותיות, הקוויות, הזוויתיות, המופשט, המקצבים הנועזים.

המבנים שתכנן ינקו, אף על פי שאינם דומים זה לזה חזותית,הוקמו לפי אותם החוקים: השתלבות בנוף העירוני, הגות אדריכלית מבוססת על החומר בניה וכדאיות כלכלית, משחק הנועז של מקצבי הבניין במנעדים שנעים מהשטוח עד הזגזוג ,התחלפויות מפתיעות של ריק ומלא, של מאונך ואופקי-הכל אפוא משול על ידי החלטיות והשימושיות הבית, להבאה לא מופשטת של הקשר בין פנים לחוץ.התובנה הזאת מקנה למבני ינקו רעננות, התחדשות, מודרניות.

מהות חשיבותו בתחום הבנייה של ינקו היא הראיה האופקית העירונית.בהצהרותיו הוא מדגיש הצורך במהפך בתכנון העירוני, הפרדות מסגנון ישובי כפרי עם בוסתנים ובתים חד או דו קומתיים.בבוקרשט של העתיד,נבא ינקו תהיה "עיר מאושרת ובריאה, עם גנים וארמונות".וגם "אין לנו זמן לבכות על העבר, עלינו לתכנן העתיד".כואב ומצער לראות עד כמה הצהרותיו התבדו....
בפרק הראשון התמקדנו על המבנים שינקו תכנן באזור סמוך למרכז העיר, אזור שחלקו היה "האזור היהודי" של בירת רומניה.הפעם נפנה למבנים שינקו בנה בצפון העיר-אזור יוקרתי שהיה בתנופה באותם ימים.
המבנה "בזלטין" הוקם ב1935 עבור החברה "בזלטין שהייתה בבעלותו של הקבלן זלינגר. למבנה היו 3 אגפים.אחד היה מיועד לחברה, השני למגורי בעל החברה והשלישי מבנה רב קומתי להשכרת יחידות דיור.כאן נתן לראות השפעות האר-דקו בניגודי הנפח במישור האופקי ומישור האנכי,בין מקצבי התחלפות של מלא וריק.

אחד האלמנטים הטיפוסים לסגנון המודרני לאותם ימים הייתה צורה של זיגורט (ziggurrat) שנראית בתמונה מלמלה.
וילה  ע"ש הרמינה חסנר
נבנתה ב1937 ומחווה אחד המבנים האחרונים של ינקו ברומניה.מדובר על אחד המבנים המרשימים של ינקו מכיוון שהמזמין היה איש בעל יכולת כספית, דבר שאפשר לינקו להתבטא  בצורה מלאת השראה והתחדשות.
השרטוט של החזית:

כאן רואים הצורה המוארכת של מבנה והחזית שמתארגנת ב 3 אלמנטים שונים : האזור הבנוי המסיבי עם החלונות בצורה של סרט, הדופן המחורר שסוגר הטרסה מצידה של הרחוב והכניסה המקוטעת.

בניגוד לחזית בצורה של מתומן שמשרה סגפנות, החללים הפנימיים מאורגנים בצורה מגונדרת, יעילה, עם הרבה קסם.החדרים נבנו מסביב לאולם מרכזי עם הבדלי גובה.התקרה מעוגלת בפינות ומספר עמודים עגולים משלימים השלד המבני של האולם.ינקו צירף גם אלמנטים עטורים שונים -כמו עתק של הציור שלו "גני לוקסמבורג" וכן תבליט של מיליצה פטראשקו פסלת וחברה טובה של ינקו.

באותה שנה 1937 ינקו יקים בית עם סטודיו לפיסול עבור מיליצה.הבית ע"ש אמיל פטראשקו.kסטודיו ינקו תכנן חלל רחב דו קומתי עם כניסה נפרדת ועם החלונות בחזית ובקיר הפנימי של המבנה.היום רק החלון החזיתי נותר.

למלה אפשר לראות איך ינקו מטשטש ההפרדה בין מבני לעטורי.גרם המדרגות בצורה של קונכייה של חילזון (משמאל) כפי שראינו בפרק הראשון לבניין ע"ש פרידה כהן והשני אלמנט חוזק של הבית שבא לקרות הכניסה.

עוד אלמנט מבני-עטורי-אבנים גדולות בצבע לבן משובצות בקיר לבנות צבוע אדמדם-סגול (מקורי?).

היום מתגוררים כאן היורשים של הפסלת והם הקדישו לה פינה עם כמה מהעבודות שלה

וילה ע"ש פלוריקה ראיך נבנתה ב 1936 ומופיעה ב Alberto Sartoris Gli elementi dell’architettura rationale, Milano, 1937.

המבנה נועד למגורים עבור סוחר הפרוות ראיך .

החלל הפנימי היה מסוגנן גם ע"י ינקו.

למלה רואים שוב את אותם אלמנטים שראינו בוילה חסנר: לאלמנט המבני האופקי יש גם פונקציה עטורית. כמו כן הטרסה שרצפתה מחוררת בחלקה החזיתית חיצונית.כמו כן דלת הכניסה עם השלד הקווי כמיטב סגנון אר-נובו.עוד סימן הכר של ינקו-המראה ה"מחוספס" באזור הכניסה.

וילה ע"ש פלוריקה קיהאסקו 

נבנתה ב1930 עבור הרוקח קיהאסקו.המבנה ייחודי בשל הארגון שלו-2 אגפים צדדים מסביב לאגף מרכזי.

 היום הווילה משמשת כמגורים לשגריר ונצואלה.
רואים עוד אלמנט עטורי-מבני טיפוסי לינקו-החלונות העגולים בדומה לספינה.

כיצד נתן לשמור את המורשת של ינקו בנוף העירוני של בוקרשט? אני סבור שהכי חשוב זה לקבל מודעות ואחראיות.קשה להבין שרק 3 מהמבנים של ינקו הם ברשימת האתרים לשימור, כאשר מספרם הכולל מגיע לכ40.כל שאר הבתים בסכנה קיומית ממשית ומידית.אין אף יזכור על ינקו כאדריכל ובחלק מהבתים התקיימו ומתקיימות עבודות של שיפוץ שמשנות בצורה חמורה את התכנון המקורי.למשל הווילה ע"ש וקסלר, הנמצאת בסמיכות לווילה ראיך מכוסה כרגע בפיגומים וכבר ברור שעוברת שינוים מרחיקי לכת.
לדעתי,הימצאותם של המבנים של ינקו בבוקרשט מעשרים המורשת התרבותית של עיר עם מרקם עירוני כ"כ מצולק ופגוע.עקיפה רשלנית של חוקי מנהל העירונית בורות המשווע והרשלנות הפושעת של בעלי סמכות בתחום מקרקעין ונדל"ן  מסכמים המורשת הזאת ומונעים הישרדותה לדורות הבאים.

הקסם הנסתר של העבר

מעטים מהנוסעים מסינייה לבראשוב בכביש מספר אחד ישימו לב לארמון כמו מאגדות המבצבץ בין צמרות עצים המחטניים בצדו הימני של הכביש.זהו ארמון קנטקוזינו, אחד האוצרות הנסתרים של עמק הפרהובה.

 

המבנה מרשים אך מסביר פנים הוא מילון סגנונות שונים-בעיקר בסגנון רומני בוגר- אך ישנם גם אלמנטים שאולים מסגנונות עיטורים מערביים.
הארמון נבנה בשנת 1911 באזור זמורה בבושטני בשטח שהיה שייך לג'ורג' קנטאקוזינו אחד מעשירי רומניה דאז.יש שאומרים שהיה יכול לרצף את כל הגן של הארמון עם מטבעות זהב.הוא נולד בבוקרשט ב 1832 למשפחה של בני אצולה ממוצא יווני.אחרי לימודים בפריז הוא מתחיל להיות פעיל כחבר של הפרלמנט הרומני,שר ופעמיים ראש ממשלה.הוא נבחר כיו"ר של המפלגה השמרנית ב 1899.
חוץ מהארמון בבושטני ג'ורג' קאנטקוזינו  יזם גם הבנייה של הארמון קנטקוזינו בבוקרשט, אחד הבתים המפוארים של העיר.כאן התגוררו בתקופה שבין שתי מלחמות עולם מרוקה קנטאקוזינו וג'ורג'ה אנסקו המלחין הרומני הדגול והיום ארמון קנטאקוזינו בבוקרשט משמש כמוזיאון אנסקו.
אחרי הלאמתו ב1948, הארמון בבושטני הוסב לבית הבראה לחולי שחפת של משרד הפנים.חלק ניכר מהאלמנטים מבנים ועטורים נהרסו,והרהיטים נעלמו.בשנת 2008 המבנה נקנה ע"י קבוצה יזמים שהחליטה ליעד הארמון לתיירות.למרות שהוא נפתח כבר למבקרים, עבודות נרחבות של שיפוץ ושיחזור נחוצות בדחיפות.
לארמון 4 אגפים:
אגף א' שמורכב ממרתף למחצה,קרקע וקומה אחת עם יסודות מבטון
אגף ב' שהוא אגף שרות מורכב מקרקע וקומה אחת
אגף ג' מנהלי חד קומתי
ואגף 4 כנסייה
עם הכניסה המבקר מגיע לפארק בעל ממדים עצומים.הפארק נושק על ההרים והנוף עוצר נשימה.

הפארק מסוגנן לפי התפיסה הרומנטית עם אגמים,מערות וגרוטות מלאכותיות .

הכניסה מרשימה עם גרם מדרגות ופסלים 

מעל הכניסה, תבליט שבו כתובים שמותיהם של ג'ורג' ואשתו אקטרינה ושנת הקמת המבנה.התבליט כמעת זהה לאלה שמעל הכניסה לכנסיות.

גרם המדרגות הפנימי הוא מרשים, בסגנון רומני עם אלמנטים ניו-קלסיים.הצבע הירוק המזעזע מכסה הפרסקו המקורי שממתין להגלות מחדש.

לפי המראה הרצפה היא מקורית ואפשר רק לשמוח שהשתמרה במצב כ"כ טוב...

כמו כן דלת מקורית והאלמנטים העטורים של האח

 \

אחד האלמנטים החזותיים המרשימים הוא תקרה עשויה מצלעות עץ ומעוטרת בפרחים

נסיים הסיור שלנו עם האולם המרכזי רחב הידיים שיעדו המקורי היה אולם נשפים.כאן הסגנון הוא רומני עם אלמנטים מהרנסנס האיטלקי.המדריך המקומי אמר לי שהמקום היה סגור במשך כמעת 50 שנה מה שבסופו של דבר היטיב לו ושמר אותו.כאן אפשר לראות דבר ייחודי ברומניה-דיוקניהם של בני משפחת קנטאקוזינו לדורותיהם והסמלים של המשפחות הגדולות בעלות מוניטין ותהילה שעצבו והתוו ההיסטוריה של המדינה.

לדעתי ביקור בארמון בגדר חובה לכל מבקרים בעמק פרהובה.הוא נגיש, מעניין ומציע מבט שונה על רומניה.