בין מזרח למערב-הבנייה בבוקרשט 1880-1940 חלק א'

על מנת להבין טוב יותר את מקומו של ינקו בנוף העירוני, חזרנו על עקבותינו מהסיור הקודם, והפעם מתבוננים במבנים הרבים שסובבים הבניינים של ינקו.סגנון הבנייה של המבנים אלה משקף היטב הנטייה להתחדשות של החברה הרומנית משלהי מאה ה 19 ועד שנות ה 30 של המאה 20.

אחרי מלחמת עצמאות מ 1877 והכרזת הממלכה ב1881 רומניה עוברת את הנקודה האל חזור של התהליך של מודרניזציה שבא לידי ביטוי בתיעוש מואץ,חשיפה למערב ומאמצים להסתנכרן ולהתכוונן עם המתרחש ביבשת.כתוצאה מכך החברה נכנסת למשבר חריף של זהות, כך שהרצון להיות "רומני"או"מקומי" מתנגש עם הרצון להיות "מודרני" או "אירופאי" .

משבר זה משתקף היטב באדריכלות, כך שמבדילים בין:

-סגנון "רומני" שמשלב אלמנטים מזרחיים, כנסייתיים וכפרים 

-סגנון "הפריזי" המופיע בשלהי מאה ה19 ושואף השראה מהסגנון הצרפתי של אותם ימים המתאפיין בדו קיום של אלמנטים מנוגדים -ברוק, ניו-קלסי, גותי, רוקוקו.

אלמנט דקורטיבי מורכב בסגנון ניו-ברוק עם ראשי תיבות של בעל המקום (בקשת החלון) ואפליקציות דמוי עמודים ניו-קלסיים עם ראש עמוד איוני. 

תבליט בסגנון ניו ברוק עם מדליון שעליו מודפס שנת הבנייה. 

 

אלמנט דקורטיבי מבוסס על  אלמנטים מההסדר האיוני עם גמלון משולש ואפליקציה דמוי עמוד עם וולוטה וקישט.

קישוט עמוס שמשרה הצטעצעות חזותית בסגנון רוקוקו עם גילוף של דמות 

לפעמים לדמות יש זיקה  ליעוד המבנה או נותנת מידע על הבעלים כמו כאן - האל מרקורי מצביע על כך שבעל הבית התעסק במסחר

שני הסגנונות לפעמים משתלבים כמו כאן:

מהסגנון הפריזי רואים כאן אלמנטים דקורטיביים ניו-קלסיים כאשר קשתות שמסביב לחלונות הם מזרחיים.אלמנט רומני מובהק היינו הימצאותו של נושא החבל

הנושא נרכש מהבנייה הכנסייתית ומסמלת השילוש הקדוש

לאותו בניין יש עוד פריט המצביע על אותו שילוב סגנוני-מדליון עם ראשי תיבות של בעל הבית-אלמנט מערבי אך מעוצב בסגנון תורכי

אחד האלמנטים המאפיינים הסגנון הפריזי הוא הכניסה.

בהתחלה הייתה סגורה:

אח"כ קיבלה צורה אופיינית של רציף חצי מקורה עם גגון בצורה צדף:

 כאן שני הסוגים קיימים זה לצד זה ככל בגלל שינויים מבנים שנעשו בתקופות שונות

בנייה של כניסה כזאת נמשכת  שלב די מאוחר יותר כפי שרואים כאן בשילוב עם אלמנטים אר-דקו

שינויים בסגנון הם גם תוצאה של שיפור תהליכי יצור של חומרי בנייה.למשל עד 1870-1880 נפוח זכוכית היה תהליך מסורבל, כך שלחלונות הייתה צורה של "חלונות בולטים" כמו כאן,דוגמה יחידה שהשתמרה.בנוסף השתמרו גם כמה פרטים נוספים-שלד של גג הכניסה או ידית השער:

גם הבנייה ציבורית החלה לקבל אלמנטים מערבים.לדוגמה בניין בית הספר למסחר שרואים למטה משלב שלל אלמנטים ניו קלאסים מהסדר האיוני-הגמלון שווה צלעות, עמודים עם ראש עמוד טיפוסי עם פסלונים על הגג.השעון הוא בסגנון אר נובו

סגנון הצרפתי אינו היחיד שהועתק לבתים בבוקרשט.למטה דוגמה של השפעה מהרנסנס איטלקי.הקטע האופקי הנמצא מעל הכניסה נרכש מהווילות של הרומאים העשירים. הסיבה לכך היא שבאותה תקופה סוגיית הזיקה לרומאים ולמורשת של האימפריה הרומית הייתה באמצע השיח הציבורי.

נסיים איכן התחלנו.מרסל ינקו לא היה היחיד בין האדריכלים שחידש באופן רדיקלי הנוף החזותי של העיר.ג'אן מונדה התחיל לתכנן מבנים בשנות ה 30 של המאה ה20 והמשיך עד שנות ה70.הוא היה בין האדריכלים הטובים המעטים שפעל גם בתקופה הקומוניסטית.

המבנה שנראה בתמונות מציב שלל אלמנטים הקשורים לבנייה המודרנית: תכליתי , גאומטרי, עם אלמנטים רבים שמקורם בקוביזם, אר-דקו, באוהאוס.

בעקבות של ינקו בבוקרשט חלק א'

מעטים מהתושבים ומהתיירים באמת מכירים את עיר הבירה של רומניה, לכן החלטתי להקדיש כמה כתבות של מקומות לא מוכרים שבה , הנמצאים הרחק מהעין.היום חלק ראשון בעקבות הבתים של מרסל ינקו, אחד האומנים הגדולים של המאה ה 20.

בית סולי גולד

בולטת מיד הצורה הלא סימטרית, העדר גג המשופע,הדרך שבה הבניין שובר הנוף שמסביב.
אופייני לבתים של ינקו החלונות בצורה של ספינה

זה בניין היחיד שעליו יש יזכור על האדריכל והקבלן שבנה אותו.כאן מופיע גם שמו של אחיו של ינקו שהיה גם כן אדריכל.הבניין שופץ בצורה נבונה שמשמרת היטב הסגנון המקורי של ינקו מ 1934.

ליד הכניסה נתן לראות תבליט של מיליצה פטראשקו פסלת מתנועת האוונגרד של אותה התקופה.

 הבניין ע"ש פרידה כהן.בניין רב קומתי, שנבנה ב 1935 לצורך השכרת יחידות דיור.לבניין שני אגפים, ובכל קומה יש 2 דירות ודירת סטודיו.

למטה מבט על גרם המדרגות של האגף השמאלי כפי שנראה מהחצר הפנימי

 אותו גרם מדרגות מהכניסה.לשים לב על הצורה הגאומטרית 

 מבט על גרם הימני.לשים לב על הקווים השבורים, על הזוויות החדות.

.

ינקו סגנן גם המרחב הפנימי של הדירות וגם הרהיטים .השיפוצים ושינוים מרחיקי לכת שנעשו בתוך הדירות עם במרוצת השנים מחקו כמעת כליל הדרך שבה ינקו חילק וחישב החלוקה הפנימית .אופייני היה הרהיט הקבור בתוך הקיר.הבית כלל פרוזדור כניסה, חדר שינה, חדר אמבטיה, חדר יום-סלון, מטבח, חדר שרותים, חדר אכסון.הכוונה הייתה תיעול המרחבים, שימוש נכון במרחב.

שיש המקורי מהמטבח:

הבניין פרידה כהן במצב שימור רע ועלול לקרוס לרעידה חזקה.למרות החשיבות ההיסטורית אין כל מאמץ להכריז עליו כבניין לשימור

הבניין ע"ש קלרה ינקו -אשתו השנייה היה מיועד לינקו ומשפחתו.בקומה העליונה לינקו היה משרד של "אומנות מודרנית "

הבניין עבר שחזור כללי לרבות של גרם המדרגות וקומה העליונה, לכן מה שנראה היום לעין די רחוק מהמקור.

ינקו תכנן הבית והמעבדה של הרוקח פאול יליוצה.היום המקום מוזנח ואין שום יזכור על ינקו כאדריכל של אחת הבניינים המקורים בעיר.

בית פאול יליוצה מתאפיין במסגרת הגאומטרית של זכוכית הוויטרז'' שרואים באחד מצדדי הבניין.ככל הנראה הציור על הוויטרז'' נתן לראות מבפנים.

מבט מאחורה ודרך החיבור של המרפסת .באיזה שלב מאוחר הוסף אגף אחורי ללא קשר בסגנון עם הבית של ינקו.מיותר לציין שאין כל מודעות לחשיבות הבניין.

הראשון מבתי ינק בבוקרשט, בית ג'אן פוקס,  גרם לשערורייה גדולה.הרומנים שמרנים מאוד ובית בסגנון מהפכני כמו תכנן ינקו היה מנוגד לרוח המקום.הנה אותו אז

והיום