יום חמישי, 19 באפריל 2012

הקסם הנסתר של העבר

מעטים מהנוסעים מסינייה לבראשוב בכביש מספר אחד ישימו לב לארמון כמו מאגדות המבצבץ בין צמרות עצים המחטניים בצדו הימני של הכביש.זהו ארמון קנטקוזינו, אחד האוצרות הנסתרים של עמק הפרהובה.
 

המבנה מרשים אך מסביר פנים הוא מילון סגנונות שונים-בעיקר בסגנון רומני בוגר- אך ישנם גם אלמנטים שאולים מסגנונות עיטורים מערביים.
הארמון נבנה בשנת 1911 באזור זמורה בבושטני בשטח שהיה שייך לג'ורג' קנטאקוזינו אחד מעשירי רומניה דאז.יש שאומרים שהיה יכול לרצף את כל הגן של הארמון עם מטבעות זהב.הוא נולד בבוקרשט ב 1832 למשפחה של בני אצולה ממוצא יווני.אחרי לימודים בפריז הוא מתחיל להיות פעיל כחבר של הפרלמנט הרומני,שר ופעמיים ראש ממשלה.הוא נבחר כיו"ר של המפלגה השמרנית ב 1899.
חוץ מהארמון בבושטני ג'ורג' קאנטקוזינו  יזם גם הבנייה של הארמון קנטקוזינו בבוקרשט, אחד הבתים המפוארים של העיר.כאן התגוררו בתקופה שבין שתי מלחמות עולם מרוקה קנטאקוזינו וג'ורג'ה אנסקו המלחין הרומני הדגול והיום ארמון קנטאקוזינו בבוקרשט משמש כמוזיאון אנסקו.
אחרי הלאמתו ב1948, הארמון בבושטני הוסב לבית הבראה לחולי שחפת של משרד הפנים.חלק ניכר מהאלמנטים מבנים ועטורים נהרסו,והרהיטים נעלמו.בשנת 2008 המבנה נקנה ע"י קבוצה יזמים שהחליטה ליעד הארמון לתיירות.למרות שהוא נפתח כבר למבקרים, עבודות נרחבות של שיפוץ ושיחזור נחוצות בדחיפות.
לארמון 4 אגפים:
אגף א' שמורכב ממרתף למחצה,קרקע וקומה אחת עם יסודות מבטון
אגף ב' שהוא אגף שרות מורכב מקרקע וקומה אחת
אגף ג' מנהלי חד קומתי
ואגף 4 כנסייה
עם הכניסה המבקר מגיע לפארק בעל ממדים עצומים.הפארק נושק על ההרים והנוף עוצר נשימה.

הפארק מסוגנן לפי התפיסה הרומנטית עם אגמים,מערות וגרוטות מלאכותיות .



הכניסה מרשימה עם גרם מדרגות ופסלים 


מעל הכניסה, תבליט שבו כתובים שמותיהם של ג'ורג' ואשתו אקטרינה ושנת הקמת המבנה.התבליט כמעת זהה לאלה שמעל הכניסה לכנסיות.




גרם המדרגות הפנימי הוא מרשים, בסגנון רומני עם אלמנטים ניו-קלסיים.הצבע הירוק המזעזע מכסה הפרסקו המקורי שממתין להגלות מחדש.


לפי המראה הרצפה היא מקורית ואפשר רק לשמוח שהשתמרה במצב כ"כ טוב...


כמו כן דלת מקורית והאלמנטים העטורים של האח

 \


אחד האלמנטים החזותיים המרשימים הוא תקרה עשויה מצלעות עץ ומעוטרת בפרחים



נסיים הסיור שלנו עם האולם המרכזי רחב הידיים שיעדו המקורי היה אולם נשפים.כאן הסגנון הוא רומני עם אלמנטים מהרנסנס האיטלקי.המדריך המקומי אמר לי שהמקום היה סגור במשך כמעת 50 שנה מה שבסופו של דבר היטיב לו ושמר אותו.כאן אפשר לראות דבר ייחודי ברומניה-דיוקניהם של בני משפחת קנטאקוזינו לדורותיהם והסמלים של המשפחות הגדולות בעלות מוניטין ותהילה שעצבו והתוו ההיסטוריה של המדינה.





לדעתי ביקור בארמון בגדר חובה לכל מבקרים בעמק פרהובה.הוא נגיש, מעניין ומציע מבט שונה על רומניה.






אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה