על מנת להבין טוב יותר את מקומו של ינקו בנוף העירוני, חזרנו על עקבותינו מהסיור הקודם, והפעם מתבוננים במבנים הרבים שסובבים הבניינים של ינקו.סגנון הבנייה של המבנים אלה משקף היטב הנטייה להתחדשות של החברה הרומנית משלהי מאה ה 19 ועד שנות ה 30 של המאה 20.
אחרי מלחמת עצמאות מ 1877 והכרזת הממלכה ב1881 רומניה עוברת את הנקודה האל חזור של התהליך של מודרניזציה שבא לידי ביטוי בתיעוש מואץ,חשיפה למערב ומאמצים להסתנכרן ולהתכוונן עם המתרחש ביבשת.כתוצאה מכך החברה נכנסת למשבר חריף של זהות, כך שהרצון להיות "רומני"או"מקומי" מתנגש עם הרצון להיות "מודרני" או "אירופאי" .
משבר זה משתקף היטב באדריכלות, כך שמבדילים בין:
-סגנון "רומני" שמשלב אלמנטים מזרחיים, כנסייתיים וכפרים
-סגנון "הפריזי" המופיע בשלהי מאה ה19 ושואף השראה מהסגנון הצרפתי של אותם ימים המתאפיין בדו קיום של אלמנטים מנוגדים -ברוק, ניו-קלסי, גותי, רוקוקו.
אלמנט דקורטיבי מורכב בסגנון ניו-ברוק עם ראשי תיבות של בעל המקום (בקשת החלון) ואפליקציות דמוי עמודים ניו-קלסיים עם ראש עמוד איוני.
תבליט בסגנון ניו ברוק עם מדליון שעליו מודפס שנת הבנייה.
אלמנט דקורטיבי מבוסס על אלמנטים מההסדר האיוני עם גמלון משולש ואפליקציה דמוי עמוד עם וולוטה וקישט.
קישוט עמוס שמשרה הצטעצעות חזותית בסגנון רוקוקו עם גילוף של דמות
לפעמים לדמות יש זיקה ליעוד המבנה או נותנת מידע על הבעלים כמו כאן - האל מרקורי מצביע על כך שבעל הבית התעסק במסחר
שני הסגנונות לפעמים משתלבים כמו כאן:
מהסגנון הפריזי רואים כאן אלמנטים דקורטיביים ניו-קלסיים כאשר קשתות שמסביב לחלונות הם מזרחיים.אלמנט רומני מובהק היינו הימצאותו של נושא החבל
הנושא נרכש מהבנייה הכנסייתית ומסמלת השילוש הקדוש
לאותו בניין יש עוד פריט המצביע על אותו שילוב סגנוני-מדליון עם ראשי תיבות של בעל הבית-אלמנט מערבי אך מעוצב בסגנון תורכי
אחד האלמנטים המאפיינים הסגנון הפריזי הוא הכניסה.
בהתחלה הייתה סגורה:
אח"כ קיבלה צורה אופיינית של רציף חצי מקורה עם גגון בצורה צדף:
כאן שני הסוגים קיימים זה לצד זה ככל בגלל שינויים מבנים שנעשו בתקופות שונות
בנייה של כניסה כזאת נמשכת שלב די מאוחר יותר כפי שרואים כאן בשילוב עם אלמנטים אר-דקו
שינויים בסגנון הם גם תוצאה של שיפור תהליכי יצור של חומרי בנייה.למשל עד 1870-1880 נפוח זכוכית היה תהליך מסורבל, כך שלחלונות הייתה צורה של "חלונות בולטים" כמו כאן,דוגמה יחידה שהשתמרה.בנוסף השתמרו גם כמה פרטים נוספים-שלד של גג הכניסה או ידית השער:
גם הבנייה ציבורית החלה לקבל אלמנטים מערבים.לדוגמה בניין בית הספר למסחר שרואים למטה משלב שלל אלמנטים ניו קלאסים מהסדר האיוני-הגמלון שווה צלעות, עמודים עם ראש עמוד טיפוסי עם פסלונים על הגג.השעון הוא בסגנון אר נובו
סגנון הצרפתי אינו היחיד שהועתק לבתים בבוקרשט.למטה דוגמה של השפעה מהרנסנס איטלקי.הקטע האופקי הנמצא מעל הכניסה נרכש מהווילות של הרומאים העשירים. הסיבה לכך היא שבאותה תקופה סוגיית הזיקה לרומאים ולמורשת של האימפריה הרומית הייתה באמצע השיח הציבורי.
נסיים איכן התחלנו.מרסל ינקו לא היה היחיד בין האדריכלים שחידש באופן רדיקלי הנוף החזותי של העיר.ג'אן מונדה התחיל לתכנן מבנים בשנות ה 30 של המאה ה20 והמשיך עד שנות ה70.הוא היה בין האדריכלים הטובים המעטים שפעל גם בתקופה הקומוניסטית.
המבנה שנראה בתמונות מציב שלל אלמנטים הקשורים לבנייה המודרנית: תכליתי , גאומטרי, עם אלמנטים רבים שמקורם בקוביזם, אר-דקו, באוהאוס.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה